אוקיינוס אדום או כחול? למה רוב המטפלים שוחים במקום הלא נכון ואיך לצאת משם | שיווק למטפלים

הרעיון לא שלי. הוא של שני פרופסורים חכמים. אבל מה שקורה אצלכם בקליניקה, זה כבר מאוד שלכם.

ב-2005 יצא ספר ששינה את עולם האסטרטגיה העסקית. W. Chan Kim ו-Renée Mauborgne, שני פרופסורים מאוניברסיטת INSEAD, כתבו את הספר - "אסטרטגיית האוקיינוס הכחול".

הרעיון המרכזי שלהם היה פשוט - רוב החברות מתחרות על אותו שוק, באותן שיטות, לאותם לקוחות ומתפלאות למה זה כל כך קשה. הם קראו לזה אוקיינוס אדום. אדום מרוב דם. מרוב תחרות.

הפתרון שלהם? לא להתחרות בכלל. ליצור שוק חדש, שבו לא צריך לנצח את המתחרים כי אין מתחרים. הם קראו לזה אוקיינוס כחול.

גאוני.

עכשיו בואו נעזוב לרגע את עולם התאגידים הגדולים ונסתכל על מה שקורה אצל מטפלים ומאמנים.

אם תסתכלו על עולם הטיפול מלמעלה, מה תראו?

מאות, אולי אלפי מטפלים. כולם עם תעודות. כולם עם ניסיון. כולם אנשים טובים שרוצים לעזור.

ועכשיו תסתכלי על האתרים, הפוסטים, הדפים שלהם. תקראן את הכותרות.

כמה פעמים תראו משהו בסגנון, "מטפל/ת רגשי/ת. מלווה תהליכים של צמיחה אישית. יוצר/ת מרחב בטוח, אמפתי ולא שיפוטי."

פעם. עשר פעמים. מאה פעמים.

זה האוקיינוס האדום של עולם הטיפול.

כולם אומרים אותו הדבר. כולם מציעים אותו הדבר. כולם שוחים באותו מקום, מתחרים על אותו מטופל שמחפש "מטפל" בגוגל ולא ממש יודע איך לבחור.

ומה קורה כשאי אפשר להבחין בין האפשרויות? בוחרים לפי מחיר. או לפי מי קרוב יותר. או לפי מי עלה ראשון בגוגל.

למה מטפלים מתחילים ב"כולם" ולמה זה מובן לגמרי

בבתי הספר לטיפול לומדים שיטות, גישות, כלים. לא לומדים שיווק. לא לומדים עסקים. ובטח שלא לומדים שלהגיד "אני עוזרת לנשים שחוו אובדן" זה לא צמצום , זה כוח.

בנוסף, יש פחד אמיתי שמאחורי ה"כולם".

"אם אגיד שאני מתמחה בחרדה מה עם כל שאר האנשים שאני יכולה לעזור להם?"

זה פחד מוצדק. רק שהוא מבוסס על הנחה שגויה. ועליה נדבר בדיוק עכשיו.

אז מה זה בעצם אוקיינוס כחול בשפה של עולם הטיפול?

החוקרים הסבירו שאוקיינוס כחול לא נמצא איפשהו אחר. הוא לא דורש להמציא תחום חדש לגמרי. הוא נוצר כשמשנים את הזווית. כשמחליטים, לאיזה קהל ספציפי אני מדבר? איזו בעיה ספציפית אני פותרת? ומה אני יכולה להציע שאי אפשר לקבל אצל אחרים? ברגע שעונים על זה יוצאים מהתחרות. לא כי האחרים נעלמו. אלא כי אתם כבר לא משחקים באותו מגרש

דוגמאות מהשטח - אוקיינוס אדום מול כחול

דוגמה 1: מטפל רגשי "כללי"

🔴 אוקיינוס אדום - "אני מטפל רגשי, מלווה מבוגרים ובני נוער בתהליכים של שינוי."

מי מחפש אותך? כולם ואף אחד. "מבוגרים ובני נוער" זה כמעט כל בן אדם על פני כדור הארץ.

🔵 אוקיינוס כחול - "אני מטפל רגשי לגברים שלא רגילים לבקש עזרה ורוצים להבין מה קורה להם מבפנים."

פתאום יש כאן בן אדם. יש כאן בעיה. יש כאן סיבה לפנות דווקא אליך.

דוגמה 2: מטפלת בטראומה

🔴 אוקיינוס אדום - "מטפלת בטראומה, מלווה אנשים שעברו חוויות קשות בתהליכי ריפוי."

🔵 אוקיינוס כחול - "מטפלת בטראומה לניצולי תאונות דרכים שנראים בסדר מבחוץ אבל עדיין לא מסוגלים להיכנס לרכב בנינוחות."

מישהי שקראה את זה אחרי תאונה שלה שינתה את הנשימה. "זה אני. היא מדברת עליי." היא התקשרה.

דוגמה 3: מטפל בזוגיות

🔴 אוקיינוס אדום - "מטפל זוגי, מלווה זוגות בתקשורת ובמשברים."

🔵 אוקיינוס כחול - "מטפל זוגי לזוגות שני בני הזוג בהם עובדים בהייטק ומבינים שהם כבר לא זוג, הם רק שותפים לוגיסטיים."

הזוג שישב כל ערב כל אחד עם לפטופ משלו הרגיש שמדברים עליו ישירות.

דוגמה 4: מאמנת אישית

🔴 אוקיינוס אדום - "מאמנת אישית, מסייעת ליצירת שינויים חיוביים בחיים."

🔵 אוקיינוס כחול - "מאמנת לאמהות שחזרו לעבודה אחרי חופשת לידה ומרגישות שאיבדו את עצמן איפשהו בין הבקבוק לדוחות הרבעוניים."

זה לא פוסט שיווקי. זה מראה. מי שמזהה את עצמה לא צריכה לחשוב פעמיים.

"אבל אם אתמחה בנישה, אפסיד מטופלים!"

זה הפחד הכי נפוץ. ואני מבינה אותו לגמרי. אז בואי נפרק אותו.

הנחת הבסיס של הפחד - אם אגיד שאני מתמחה בדבר אחד, אנשים שצריכים משהו אחר לא יפנו אליי.

המציאות: אנשים שצריכים משהו אחר מכם לא היו פונים אליכם בכל מקרה. כי הם לא ידעו שאתם מדברים אליהם. כי הייתה לכם הצעה כללית שלא דיברה לאיש.

כשאתם מצמצמים ומדייקים אתם לא מאבד. אתם מושכים את האנשים הנכונים ומפסיקים לנסות לשכנע את הלא נכונים.

ואלה האנשים הנכונים, הם גם המטופלים שהעבודה איתם הכי משמעותית לכם. זה לא במקרה.

ארבעת השאלות שיעזרו לכם למצוא את האוקיינוס הכחול שלך

1. מה אני רוצה להפסיק לעשות? אילו סוגי מטופלים או בעיות אני לא ממש נהנית לעבוד איתם ועדיין מקבלת כי "לא נעים לסרב"?

2. מה אני רוצה לצמצם? אילו שירותים או הבטחות אני "מציעה" כי כולם מציעים אבל הם לא ה-DNA האמיתי שלי?

3. מה אני רוצה להגביר? מה אני עושה ממש טוב, שאפשר לשים עליו זרקור ולגרום לו להיות ה-signature שלי?

4. מה אני רוצה ליצור? מה אני יכולה להציע שאין לאף אחד אחר בתחום? זה יכול להיות גישה ייחודית, שילוב שיטות, סיפור אישי,קהל שאף אחד לא "מדבר" אליו עדיין?

מה שמטפלים מגלים אחרי שמוצאים את הנישה שלהם

כשמטפלים שאני עובדת איתם עושים את המעבר הזה, תמיד יש רגע מסוים בשיחה.

רגע שבו הם מגדירים את קהל היעד שלהם, את הבעיה הספציפית שהם פותרים, את הייחוד שלהם.

ופתאום הם מרגישים משהו שלא ציפו לו.

הם מרגישים שחרור.

כי לפתע הם לא צריכים לשווק לכולם. הם יודעים למי לכתוב. למי לדבר. מי הם רוצים שישב מולם.

השיווק הופך מ"חובה שמרגישה לא נעים" ל"שיחה עם מישהו שאני מכירה."

זה מה שנקרא PULL. לא לרוץ אחרי מטופלים. לדבר בצורה שגורמת להם לרוץ אליך.

לסיכום, שלושה משפטים שכדאי לזכור

אוקיינוס אדום - מתחרים על תשומת הלב של כולם. אוקיינוס כחול - מושכים את תשומת הלב של מישהו ספציפי. הבידול הוא לא מה שאתם מוכרים - הוא מי שאתם מדברים אליו.

אגב, זה בדיוק מה שקורה אצלי. יש אין ספור יועצים עסקיים שעובדים עם כל סוג של עסק ובכל תחום. אני לא אחת מהם. אני עובדת רק עם מטפלים ומאמנים ורק על זה. ואם הגעת לכאן, לאתר הזה,  כנראה שחיפשת מישהי שמדברת בשפה שלך. מצאת.

אם הפוסט הזה הדליק אצלכם משהו, ואתם שואלים את עצמכם "ואיפה האוקיינוס הכחול שלי?" זה בדיוק מה שאנחנו עושים ביחד בייעוץ הפרטני.

👉 לפרטים על הייעוץ האישי →