Give up the like! כשמשתחררים מהעיסוק הלעיתים אובססיבי מכמה לייקים כל פוסט מביא לנו, מגיעים למקומות נפלאים .אולי זה מה שד״ר סוס היה אומר אם היה חי היום 😜 מה קורה לרובנו כשאנחנו מעלים פוסט במטרה לקדם את העסק שלנו? עבדנו עליו קשה. אנחנו בטוחים שהוא איכותי, מרגש ומהפכני. הוא עולה לאוויר ואנחנו מתיישבים ומחכים. מחכים לייקים. אבל הם לא מגיעים אנחנו מתחילים להאמין שהכתיבה שלנו על הפנים, שאנחנו לא מעניינים אף אחד, שאף אחד לא רוצה לקנות מאתנו, שאנחנו לא שווים כלום. ברררר .בקיצר, אנחנו אוכלים לעצמנו את הראש, זורקים את המקלדת, משתבללים ובסוף נעלמים .אני מכירה את זה מקרוב יום אחד, אחרי אירוע טראומטי כזה, הגעתי ללמד. בהפסקה, ניגשו אלי כמה סטודנטים להגיד לי שמה שכתבתי בפוסט ״המסכן״ ו״הבודד״ שלי ממש דיבר אליהם. אחת אמרה לי שהיא מאד אוהבת את מה שאני כותבת. הייתי בהלם. ואללה. אנשים לא בהכרח מבטאים את אהדתם בצורה של לייק. איזה תובנה. איזה הקלה מאז החלטתי שאני מוותרת על מדד הלייקים. שחררתי את המרדף האישי שלי לפופולריות. אם זה עומד בסטנדרטים שלי, זה עולה לאוויר בידיעה ברורה שלי שגם אם אין לייקים פיזיים, יש אי שם לייקים שקטים זה קורה כל פעם מחדש. אני מקבלת טלפונים ממטפלים (בדיוק כמו השיחה שלי היום בבוקר) שרוצים ממני ליווי ובשיחה הם מספרים לי ״אני עוקבת אחריך כבר המון זמן״ מטפלים יקרים, תכתבו חופשי . תפרסמו חופשי. כל הזמן. בהתמדה בידיעה ברורה שיש אנשים בצד השני שמאד אוהבים את מה שאתם כותבים ואז, יום אחד תשמעו מהם. לא בצורה של סתם לייק אלא בפנייה ישירה. הם ירצו לקנות, לקבוע, להזמין מכם ,
give up the like אבל בכל זאת, תהיו נחמדים ותנו פה איזה לייק 😝