האמת שדברים לא טובים יקרו בדרך. טיפול לא יצליח והמטופל יתלונן עליכם. מישהו יביך אתכם. תקבלו החלטות שתצטערו עליהן. אנשים ידחו אתכם או את החלום שלכם, או את המוצר או את השירות שלכם. הדברים האלו יקרו והם בלתי נמנעים. הם גם יכאיבו. זה חלק מהמשחק. החוויות האלו יכולות להחליש אתכם ולגרום לכם לחשוב שאולי כדאי לוותר אבל אתם חייבים להמשיך. גם אם זה כואב, גם אם אתם מתים מפחד וגם אם איבדתם (באופן זמני) את האמונה בעצמכם. גם אם אתם מתים מפחד לעשות עוד צעד, אתם חייבים להמשיך. וינסטון צרציל אמר את זה יפה "הצלחה אינה הסוף, כישלון אינו סופי: מה שקובע הוא האומץ להמשיך.
פחד הוא נורמלי
הרבה מטפלים חושבים שהפחד שלהם לא נורמלי ואולי הוא מסמל עבורם את הצורך בעצירה וחשיבה מחדש. אני אומרת להם שהפחד הוא חלק בלתי נפרד מהדרך שלהם להקמת קליניקה עצמאית. הוא נורמלי לגמרי ועליהם לצפות לו בנקודות שונות במסע. מטפלים רבים חושבים שהפחד שהם מרגישים זה סימן לכך שהם עושים משהו לא נכון. האמת היא, שזה בדיוק ההפך.
דנה, מטפלת ברפואה סינית הגיעה אלי כדי שאעזור לה לפתוח קליניקה פרטית. בפגישה הראשונה היא דיברה בעיקר על הפחדים שלה והיתה לה רשימה מאד ארוכה. היא סיפרה שהיא מגיעה ממשפחה של שכירים שאף פעם לא עודדה את הילדים לעשות משהו באופן עצמאי. היא פחדה שכל 4 שנות הלימוד שלה לא מספיקים. היא פחדה שהיא תשקיע זמן וכסף והקליניקה לא תצליח. היא פחדה שיגידו לה "אמרנו לך". היא פחדה מכך שהיא לא תצליח לשווק את עצמה. היא גם פחדה שלא יגיעו אליה מספיק מטופלים. והפחד הגדול גדול היה שהיא פחדה שהיא לא תצליח לפתור למטופלים שלה את הבעיות שלהם. כל הפחדים האלו הרימו אצלה דגל אדום - סימן לכך שהיא לא מוכנה עדיין ואולי זה לא הזמן הנכון לצאת לדרך.
אמרתי לה שהיא צודקת והפחדים מאד נורמליים. אבל, הם לא סימן לכך שאנחנו עושים משהו לא נכון. מה שכן, הפחדים מסמנים לנו שאנחנו עושים משהו חדש. זה לא אומר שאנחנו לא מסוגלים, לא מוכשרים או לא מוכנים עדיין. זה רק אומר שאנחנו עושים משהו שחשוב לנו. הפחד מראה לנו שאנחנו עושים משהו אמיץ.
האמת על הפחד
מה שמתחיל כקול של פחד בראש שלנו יכול להפוך בסופו של דבר לתירוצים שמונעים מאתנו לחיות את החיים במלואם ולהגשים את החלומות שלנו. לעיתים אנחנו מתרגלים כל כך לשמוע, להאמין ולקבל את התירוצים שמונעים מאתנו להתקדם ומחזיקים אותנו מאחור. במציאות, תירוץ הוא בסך הכל שקר שמוצג כאמת.
בואו נסתכל על כמה מהשקרים האלו ונחליף אותם באמיתות שכולנו צריכים לשמוע.
שקר: אתה לא מטפל מספיק טוב.
אמת: אתה לא חייב להיות הכי טוב כדי לעזור.
מה זה בכלל מספיק טוב? מי קובע מה זה מספיק וטוב? אנחנו לא באמת יודעים מה זה מספיק טוב. כל מה שאנחנו יודעים זה שזה תמיד יותר ממה שאנחנו יכולים להציע עכשיו. נקודת הסיום תמיד זזה קדימה והאמת היא שאנחנו אף פעם לא נרגיש מספיק טובים. זה בעצם נקודת המוצא של סינדרום המתחזה ומכיוון שאנחנו אף פעם לא יודעים באמת מה זה מספיק טוב, זה פשוט מאמלל אותנו בכל רמה של הצלחה. אני תמיד אומרת לסטודנטים המפוחדים לקראת סיום הלימודים, שזה ברור שהם מרגישים שאין להם עדיין את הנסיון ואת כל הידע כמו שיש למרצים שלהם, אבל זה לא יקרה עד שהם יצאו לדרך ויתחילו להתנסות.
החדשות הטובות הן שלא צריך להמתין עד שמקבלים תוקף או אישור כדי להתחיל כי ההרגשה הזאת אף פעם לא תגיע. אתם לא צריכים להיות הכי טובים בעולם כדי להוסיף ערך למישהו אחר. אפשר להתחיל לעזור לאנשים, לעשות שינוי בחיים שלהם כבר מהטיפול הראשון שלכם. אבל כדי לעשות את זה, אתם חייבים ליהיה לכם את היום הראשון. אתם חייבים להתחיל
שקר: אני לא מוכנה עדיין לטפל באנשים
האמת: אין באמת דבר כזה מוכן
בפעם הראשונה שעליתי על במה להעביר הרצאה, רעדתי כולי. הדבר האחרון שהרגשתי זה שאני מוכנה. הרגשתי חסרת ניסיון, חסרת ידע וחסרת כריזמה לרתק קהל. אבל עליתי בכל זאת. חייכתי, הרמתי את הראש ונכנסתי לדמות של זו שעושה את זה כל החיים שלה. פשוט עשיתי את זה מפוחדת.
אם תחכו עד שלא תפחדו כדי לפתוח קליניקה ולהתחיל לטפל, אתם אף פעם לא תעשו את זה. ואם תחכו עד שתהיה לכם תוכנית מושלמת כדי להשיק את הקליניקה, אתם אף פעם לא תשיקו. במקום לחכות עד שתהיו מוכנים, פשוט צאו לדרך כמו שאתם. ישנם מטופלים שם בחוץ שצריכים את מה שיש לכם לתת היום, כבר עכשיו. אז שימו את עצמכם בחוץ, תהיו נגישים עבורם ותנסו משהו. תראו מה עובד. תיפלו, תקומו, תיפלו ושוב תקומו וככה תלמדו ותצמחו, תוך כדי תנועה. אז יאללה, תתחילו - גם אם לא לגמרי מוכנים.
שקר: מישהו כבר עושה את זה טוב יותר.
אמת: יש מקום גם בשבילכם
זה נכון. יש המון מטפלים בחוץ. השוק צפוף והוא רק גדל משנה לשנה. לעיתים קרובות, מטפלים בתחילת הדרך מרגישים שאין להם מקום להצטופף בשוק הזה. הם מרגישים שלא יוכלו להרים את הראש, לבלוט ולהשמיע את הקול שלהם. אבל, במציאות יש מקום לכולם. זה דורש מאתנו לפצח את הייחוד שלנו, למצוא את הייחוד והבידול שלנו אבל חשוב להבין ולהאמין שיש מקום גם לכם.
טוב, אז מה עושים? איך לדחוף מעבר לפחד?
הלוואי והיתה לי נוסחת קסם איך להעלים את הפחד. הלוואי ויכולתי לתת לכם איזה שיקוי כך שלא תפחדו לצאת לדרך חדשה, אבל זה בלתי אפשרי. הפחד מתעורר איתנו בכל בוקר. אבל, למרות זאת, הנה שתי דרכים להיאבק בפחד כשהוא מרים את הראש.
תעשו את זה פעם אחת
יש הרבה "אם - אז" בפחדים שלנו. "אם אספר שפתחתי קליניקה, אנשים יצחקו עלי. אם אכתוב פוסט ואפרסם את הקליניקה שלי, אנשים יחשבו שאני חיה בסרט. אם אפרסם את הטיפולים שלי, אף אחד לא יבוא." הדרך הטובה ביותר לגרום לקולות האלו לשתוק זה פשוט לסכם עם עצמנו שנעשה את זה רק פעם אחת. ברגע שעושים את זה בפעם הראשונה, הפחד כבר לא יכול להציק לנו עם כל האפשרויות המפחידות של מה יכול לקרות. כי עשינו את זה. ונחשו מה? גם שרדנו כדי לספר.
ברגע שהצלחנו פעם אחת לפרסם פוסט, להעביר הרצאה או לעשות טיפול, אנחנו יודעים שזה אפשרי ונוכל לעשות את זה שוב.
תנו לעצמכם אישור להיות מתחילים
נורא קל לעקוב אחרי מטפלים מנוסים שמפרסמים פוסטים תוך כדי הליכה, כאלה שהקליניקה שלהם מלאה והמחירים שלהם זה חלום עבורכם. הם תמיד נראים מאד יעילים ומאד מבוקשים. התגובות לכל פוסט שלהם חמות. אבל הם לא התחילו ככה. הם עבדו מאד קשה כדי להגיע לאיפה שהם נמצאים עכשיו. אף אחד לא נוחת על פסגת ההר ככה במקרה. צריך לעבוד ולטפס כדי להגיע לשם.
אז שלום לך פחד, וכנראה לא להתראות:)
